<h1>הרוקח סימן ת"ח</h1>
<h2>דף פח.</h2>
עד אחד נאמן הבודק ואומר כשר או אסור. או אשה שאומרת הדחתי ומלחתי הבשר והדחתיו כראוי נאמן. דקיימא לן עד אחד נאמן באיסורין בפרק [א'] דגיטין (דף ב') ובפרק הניזקין וביבמות בריש האשה רבה (דף פ"ז) גבי טבל והקדש ובקידושין בפרק האומר לחבירו (דף ס"ה) מפני שבידו הדבר. אבל אם אחד אומר יינך נסך או בשר זה אסור ובעל היין או הבשר שותק הרי מאמינו, אבל אם אמר איני מאמינך אינו נאמן כדמשמע בפרק האשה רבה ובפרק האומר לחבירו מאחר שהיו בחזקת היתר, אבל דברים שבחזקת איסור נאמן לאסור, ואם בידו לתקן אפי' בדבר איסור נאמן להתיר. ואשה נאמנת דשייכא בה כמו בכתובות בפרק המדיר וספרה לה וחיה ודיין ומוכר ואביו בפרק בת' דקדושין (דף ע"ב) ובפרק א' דפסחים בחזקתו בדוק ובעירובין בפרק כיצד מערבין ובפרק הכל שוחטין חזקתו שחוט ובפרק ב' דע"ז גבי מורייס ובכריתות בפרק אמרו לו ובפרק יש נוחלין גבי גירשתי ובסוטה בפ' עגלה ערופה ובפ' מי שקינא ובשלהי מסכת נדרים ובפרק א' דשחיטת חולין.
